תקציר הפרקים הקודמים: יש קורונה, אתם נשארים בבית ואנחנו מתגעגעים אליכם. אומרים שכשהמטושים רועמים האוכל והיין שותקים (משפט שהמצאנו כרגע), אבל אנחנו לא נשתוק אלא ננצל את ההזדמנות להרים לאנשי האוכל בסיורים שלנו. והפעם אנחנו עם עסק ותיק, איכותי ואהוב במיוחד – מאורי אזולאי ממאיר קלייה יפואית:

״בגדול אנחנו ברי מזל, כי אנחנו עדיין עובדים כרגיל״, מאורי מעדכן. ״כמובן שהיינו צריכים לעשות התאמות למצב החדש: תחמנו את הכניסה לחנות והגבלנו את הכניסה לעד שני לקוחות במקביל. זה לא כזה פשוט, כי הלקוחות שלנו היו רגילים להיכנס לחנות, להסתכל, לבחור ולקחת לעצמם״. יש מצב שגם לשים בפה כמה פקאנים תוך כדי קניה, אבל לא נתעכב על זה. ״היום אנחנו מביאים להם את הכל לפתח החנות. הרחבנו את מערך המשלוחים שלנו למערך רציני שמגיע לכל אזור המרכז. אפילו הגיעו אלינו לקוחות חדשים, שזה דבר לא רגיל בתקופה המטורפת הזו״. מקום שבוחר את הסחורה שלו אגוז-אגוז וקולה הכל ידנית בלי התערבות של מכונה מלבד התנור ראוי לכל לקוח חדש.

למה הוא הכי מתגעגע מהימים נטולי הקורונה אתם שואלים? ״הכי בפשטות – לשגרה. נמאס לנו כבר מאמצעי הזהירות. אתם יודעים מהסיורים שלכם עד כמה אנחנו רגילים למגע עם הקונים – מכירים אותם בשמות, מפתחים שיחה, מניחים יד, מחבקים. יש קשר בינינו לבין הלקוחות שהוא יותר משלם וקח סחורה, וזה חסר לי״. ואם כבר מדברים על אנשים שחסרים לנו בחיים, הדבר הראשון שמאורי יעשה כשיכריזו על חזל״ש הוא ״ללכת ישר להורים שלי. אני מתגעגע אליהם ממש, מת כבר להפגיש אותם שוב עם הנכדים שלהם״. 

מאורי, שנקרא על שם מקים החנות – סבא שלו מאיר, הוא איש מיוחד שמנהל מקום מאוד מיוחד. מהתנורים הגדולים שנבנו עבור בית הקליה בשנות החמישים ומשמשים אותו עד היום, דרך סלבז שפוקדים את החנות מפעם לפעם (פעם אורי גלר כופף כפית באמצע סיור האוכל שלנו) ועד קהל לקוחות שמגיע גם מאפריקה ומאוסטרליה – המשפחה של מאיר בנתה כאן אימפריה שהולכת שבעים שנה אחורה. השדרה הזו מכילה לא מעט אנשים ועסקים כאלה, זה חלק מה– DNA שלה והיא לא תשרוד אחרת: הזנחה של עשרות שנים של השדרה, כמו של יפו בכללותה, שאחריהם הגיעו עבודות תשתית מהותיות, שאחריה הגיעו עבודות הרכבת הקלה שסגרו חצי מהשדרה. ואז הצפות בחורף האחרון שהביאו תופעות שגרמו לעוברי השדרה לחצות אותה בחסקה – סיפור אמיתי – ובסוף הקורונה. תוסיפו לזה את הג׳נטריפיקציה והבנייה האינטנסיביות בשנים האחרונות ותבינו בקלות שכדי לשרוד בשדרה הזו צריך קהל לקוחות נאמן, עצבים מברזל ואופי לא רגיל. ואת כל הדברים האלה יש לחבר׳ה מפיצוחי מאיר.

אם אתם חושבים שמה שקורה בשדרות ירושלים מעניין? בואו לסיור של בוקא ביפו ושוק הפשפשים!