שוק התקווה: רק השם פותח עולם שלם של אסוציאציות, קולות וריחות. הלב של השכונה, בה”א הידיעה. זה לא שוק שבאים אליו לאכול בדוכן השף החדש שעקבתם אחריו באינסטגרם. זה שוק שבאים אליו כשרוצים לאכול טוב במקומות שעושים אוכל כבר שנים ארוכות, ועושים אותו מדהים. אז למי מכם שמעדיפים סיור קולינרי עצמאי (אבל לא להגזים עם העצמאות, אה?), הנה חמישה מקומות צבעוניים, טעימים ומשמחים לדגום בסיור האוכל הבא שלכם בשוק התקווה הדרום תל-אביבי:

מלבי:
קצת מחוץ לשוק התקווה, על רחוב האצ״ל הסופר–סואן, יש באסטה קטנטנה בלי שם ובלי שום התייפיפות מיותרת. המקום הזה מוכר את המלבי הכי טוב בעיר, נקודה. עדין, קרמי, מתוק במידה ועם מכה קלה של מי ורדים באף. להרגיע את המוכר עם הסירופ האדום, שלא יכסה את המנה, ויש לכם את הקינוח הכי טוב בשכונה. ואתם יודעים הרי שמי שחי נכון אוכל את הקינוח לפני האוכל. האצ”ל פינת קמואל.

ניסים:
המון עיראקים יש בשכונת התקווה, וההשפעה מספר אחת שלהם על השוק היא בקבב. אם אתם רוצים לקחת בשר ולהכין בבית לכו לסלומי בסמטת האיטליזים (רחוב נוריאל), שבשישי מכין לו ולצוות קבבים על מנגל בגודל של קלמר בתוך החנות, ונותן לטעום למי שמבקש מאוד יפה. אבל אם אתם רוצים לשבת כמו שצריך, ולאכול קבב שאין כמוהו – כנסו לניסים. קבב מעולה, רק לבקש שיוריד מהאש לפני שמתייבש. אם אתם בעניין של אקזוטיקה, קחו את החלוויאת, אולי הכי טעימים שאפשר למצוא בשוק התקווה. לחזק עם סלט קצוץ שמכינים עם ההזמנה, בצל מהמנגל ועמבה – ואתם סגורים. המבשר 3.

מעדני אמיגה:
ואם כבר בעמבה עסקינן, הנה מקום בשוק התקווה שהפך את הזהב הזה לסמל. המקום הזה לבדו יכול להספיק לסיור קולינרי: יש המון חמוצים מסוגים שונים, זיתים מעולים ואחלה של עלי גפן. יש גם גבינות ויופי של אוכל מוכן לקחת הביתה בשישי, במיוחד מז’אנר המטוגנים. אבל הכי טוב – להסתכל עשרים דקות על מליון סוגי העמבה בצבעים, רמות תיבול ורמות חריפות משתנים, לבחור כמה לקחת הביתה וללכת להסביר את עצמכם למי שנשאר בבית ועכשיו צריך להריח אתכם מזיעים עמבה שלושה ימים. נוריאל 8 (סמטת האיטליזים).

מיץ רימונים:
בכניסה לבאסטה הקטנה שבקצה שוק התקווה כתוב “בס”ד: מיץ רימונים נגד קרחת”. אבל כנראה שהסנדלר הולך יחף, כי שמואל נוריאלי ואבא שלו, שמחזיקים את הדוכן המפורסם הזה הרבה מאוד זמן ושמחים לספר ולהרחיב לכל מי שמגיע, מתהדרים בקרחות מפוארות. חוץ מזה המיץ פנטסטי, ויש גם כל מיני דברים שקשה מאוד להשיג במקומות אחרים, כמו מיץ תמרינדי סחוט. חנוך פינת המבשר.

הסאלוף שוק התקווה:
אין צורך להרחיב על המקום הזה, שכבר מזמן הפך את שוק התקווה לתחנת חובה לפרלמנטים מדי שישי. רק נגיד שאם אתם רוצים לראות את השוק מתעורר לחיים, לשיר עד צרידות עם הקבועים ולאכול לחוח או קובנה שהשניה יצאו מהכיריים או התנור – לכו לסאלוף בשישי בצהריים. רחוב התקווה 1, בתחילת שוק התקווה מכיוון רחוב האצ”ל.

המקומות האלו הם רק קצה הקרחון. שוק התקווה ושכונת התקווה מלאים במאכלים, מטבחים, צבעים ואנשים. אם בא לכם לטעום עוד ועוד ממה שיש למקום להציע, להבין קצת יותר על מה שהולך בדרום העיר ולראות איך הגירה, תכנון עירוני ומלא אוכל נשזרים יחד – בואו להשתתף באחד מסיורי האוכל שלנו. אנחנו מחכים לכם!